תעלול

נסו לדמיין דו־קרב בין שני יריבים שאותו הדם זורם בעורקיהם. האחד - מאייר מצליח ונרגן המתקשה להשלים עם כך שכוכבו הולך ודועך והזִקנה פושה בגופו; השני - נכדו הפיקח בן הארבע. הסב שחי בגפו ונשוי לעבודתו מאז התאלמן מוצא את עצמו, למורת רוחו, משגיח על הזאטוט הדעתן במשך ארבעה ימים בזמן שהוריו, שנדמה כי לעולם אינם חדלים מלהתקוטט, נוסעים לכנס מקצועי.

השניים מסתגרים בדירת המשפחה בנפולי, המאוכלסת גם ברוחות רפאים מילדותו של הסב, ומתגוששים בהומור וברצינות, כשברקע מנצנצים אורותיה של נפולי התוססת ומלאת הזיכרונות.